"קרן ולנברג" ו-" בית ארגנטינה בישראל- ארץ הקודש", גילו את הסיפור המדהים על שני ילדים שאומצו על ידי זוג מבלגיה.

זנון פיירטג נולד בבריסל, בלגיה, בשנת 1940 בזמן השלטון הנאצי. הוא היה יהודי. אביו נפטר בגיל צעיר עקב מחלה סופנית בשנת 1941 כשזנון היה בן שנה. אז אמו לקחה אחריות עליו

במחצית שנת 1942, הנאצים העצימו את הרדיפות נגד היהודים בבלגיה, וכך החל שלב הגרושים ההמוניים.

אמו של זנון דאגה לחפש מקום בטוח בכדי להסתיר את בנו הקטן, אומנם  קשה היה הדבר בשל הענישה החמורה שהוטלה על ידי הנאצים לאנשים שנתנו מחסה ליהודים. לבסוף, איתרה משפחה שהסכימה להחביא את זנון, ללא תמורה כספית כל שהיא. הדבר היחיד שהצליחה לשכנע את הזוג היה לקבל ביצה כל יום, כדי שיוכלו לתת לזנון הקטן.

שמם של הזוג האמיץ שהחביא את זנון היו לואיס ויוסף מטרנה. יוסף עבד במפעל רכבות בלגיות והמשפחה התגוררה בחדר צנוע בבריסל.

לזוג לא היו ילדים משלהם, אך כיוון שהיו אנטי פשיסטים נלהבים, הסתירו גם ילד ספרדי, בשם חואניטו. הוריו של הילד נפלו קורבן במלחמה האזרחית הספרדית.

התנאי היחיד שדרשה משפחת מטרנה כדי לקבל את זנון, היה לבקש את הסכמתו של חואניטו, באותה עת בן 7., חואניטו הסכים וכך הציל את חייו של זנון.

אמו של זנון המשיכה להסתתר במקום סמוך וזנון התגורר בשלווה אצל משפחת מטרנה, וחואניטו לצידו עד לרגע שחרורה של בלגיה.

בשנת 1949, זנון ואמו היגרו לישראל, שם הוא החליף את שמו ל-זלמן שיפר. לבסוף זנון-זלמן הפך לכלכלן מפורסם וכעת מוכר כ-ד"ר זלמן שיפר.

בשנים הראשונות בישראל, זלמן והאם התכתבו עם משפחת מטרנה, אך מאוחר יותר, המגעים נפסקו. כשהוא חזר לבריסל בשנת 1965, לא מצא את משפחת מטרנה וגם לא את חואניטו, אשר היה כאח בשביל זלמן.

כל המאמצים כדי ליצור קשר עם מציליו וחואניטו היו לשווא .

באוקטובר 2009, עיתונאי הטלויזיה הנודע, אנריקה צימרמן, מעיתון לה בנגיארדיה ואנטנה 3, ראיין את זלמן. בראיון,  זלמן הביע את רצונו למצוא את חואניטו האהוב.

לקרן ולנברג ובית ארגנטנה בישראל- ארץ הקודש נודע על המקרה ומייד גייסו בכמה ארצות מספר גדול של מתנדבים בכדי לחפש את חואניטו.

הקמפיין העולמי הסתיים בהצלחה. לצערנו חואן מנרוביה סנצ'ס (חואניטו) נפטר ב- 2003. הוא אומץ על ידי לואיס ויוסף מטרנה ואז נהפך לחואן מטרנה. נשאר בבלגיה, שם התחתן ושלושת ילדיו, דניאל, פטריסיה וז'אן- קלוד חידשו את הקשרים עם ה "דוד" זנון.

המשימה הושלמה, אבל ל-קרן ולנברג ולבית ארגנטינה בישראל-ארץ הקודש, נותרה מלאכה רבה.

צוותי  חוקרים ומתנדבים של שתי העמותות אוספים את כל הראיות הנחוצות לתיק ומאוחר יותר הוא יישלח ל-יד ושם, עם ההמלצה להכריז על לואיס ויוסף מטרנה כחסידי העולם לאחרמותם.

במקביל, קרן ולנברג ובית ארגנטינה בישראל-ארץ הקודש, חוקרים את נסיבות הצלת אמו של ד"ר שיפר, שנפטרה לפני כמה שנים בגיל 101. על פי כמה ידיעות קודמות, היא גם נעזרה על ידי שתי משפחות אמיצות בתקופת מלחמת העולם השנייה.

לאויס, יוסף וחואניטו אינם נמצאים עימנו, אך הודות לעבודתם הברוכה והמסורה של מתנדבי  קרן ולנברגובית ארגנטינה בישראל-ארץ הקודש, סיפוריהם יישארו לנצח וצאצאיהם יוכלו לשתף את זיכרונותיהם עם זנון.

בקשה מקורית של ד"ר שיפר באוקטובר 2009

עזרו לי למצוא את חואן

אני מחפש איש אשר נולד בספרד ושמו חואן, יחד הסתתרנו בבלגיה בהיותו קטן בתקופת מלחמת העולם השנייה.

נולדתי בבריסל, בלגיה, במאי 1940 כשהנאצים השתלטו על המדינה הזו, שמי היה אז זנון פיירטג. בשנת 1941, אבי נפטר עקב מחלה ונשארנו לבד אימי ואני.

במחצית שנת 1942, כשמעשיהם של הנאצים נגד היהודים התעצמו בבלגיה, החלו הגרושים, אימי התחילה לחפש מקום מסתור, בתקווה שאוכל להישרד. היה קשה למדי, כיוון שלהסתיר יהודי פירושו היה עונש מוות למשפחה. לבסוף אותרה משפחה שהייתה מוכנה להסתכן ולתת לי מחבוא.

האנשים האמיצים הנ"ל היו יוסף ולואיס מטרנה. יוסף עבד במפעל לרכבות בבלגיה והמשפחה התגוררה בחדר בפורסט (יישוב בבריסל). לפי מיטב ידיעתי לא היו להם ילדים משלהם.

הם היו אנטי-פשיסטיים נלהבים, ובשל כך פעלו לא רק במחתרת, אלא גם החביאו ילד ספרדי, פליט ממלחת האזרחים הספרדית.

שמו של הילד הספרדי היה חואניטו, הקיצור של השם חואן. סביר להניח שהיה בן שבע בשנת 1942, פרוש הדבר שנולד בין השנים 1935 ו-1936. הוריו נלחמו ביחד עם הרפובליקנים במלחמה הספרדית ואביו נשלח לכלא בתקופת שלטון פרנקו. מכיוון שהמלחמה הספרדית הסתיימה ב-1939 ובסביבות 200.000 פליטים רפובליקנים נשלחו לגבול עם צרפת בשלבים האחרונים של אותה מלחמה, חושבני שזאת הייתה התקופה בה חואן הקטן אומץ על ידי המשפחה הבלגית מטרנה.

התגוררתי יחד עם חואניטו, אשר היה כאח בשבילי, אצל משפחת מטרנה, מ-1942 עד 1944. נודע לי שכתובתו הייתה rue de Paepsem 132 (או Paapsemiaan, אולי Paepsen) אני זוכר שהמקום היה ביישוב פורסט, אך במפה מצאתי שבעצם ממוקם באנדרלכט.

בתחילת 1944, עברנו לעיירה קטנה בשם Fox-les-Caves כדי להימנע מהפצצות הנוראיות של בני הברית בבריסל. אימי שהסתתרה אי שם בבריסל עברה עמנו. בעיירה הזאת שוחררנו על ידי הצבא הבריטי ברגע כלשהו בין החודשים אוגוסט לאוקטובר 1944.

בתום מלחמת העולם השנייה חזרתי עם אימי לבריסל. לעתים קרובות נפגשנו עם משפחת מטרנה וחואניטו, שהמשיך לגור בביתם.

כמו כן, גם בילינו יחד בחופשים בחוף הים.

מאז עברו שנים רבות. אני זוכר באהבה את משפחת מטרנה ואת חואן, אומנם השתכנעתי שאין אפשרות לאתרו, כי לא היה לי מושג איכן הוא וגם לא ידעתי את שם משפחתו.

בשל ההתפתחות העולמית, ובשל אמצעי התקשורת המשוכללים, אני מרגיש שכעת יש לי אפשרות למצוא את חואן. חשוב לי לדעת מה קרה במרוצת כל השנים הללו, ולנסות לאתר אותו. הזמן שהיינו יחד אצל משפחת מטרנה היה חשוב גם בשבילו ואני תקווה שגם הוא ירצה שנפגש.

מצרף כמה תמונות שיכולות לעזור. בשתי התמונות הראשונות אני מופיע וגם חואניטו, אחת בחוף הים לאחר המלחמה והשנייה מול הבית של משפחת מטרנה בתקופת המלחמה. התמונה השלישית מראה את שנינו לצד לואיס מטרנה, ובתמונה הרביעית מופיע יוסף מטרנה ואנוכי. התמונה החמישית גם היא מול ביתם של מטרנה: אימי מופיעה בצד שמאול, מטרנה בצד ימין והדודים שלי באמצע יחד איתי.

הודה לכם מאד על עזרתכם כדי למצוא את חואן.

ד"ר זלמן שיפר

(זנון פיירטג לשעבר)